• Facebook Social Icon
Featured Posts

על נשימה ונשמה

February 9, 2017

1/1
Please reload

Recent Posts
Please reload

Archive
Please reload

Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square

לחגוג את האישה (והגבר) שבפנים

7/3/2017

היום הוצפתי מכל עבר בפרסומים אודות חגיגות יום האישה הבינלאומי, הטבות ופינוקים..

 ואותי זה זרק למחשבות אודות ההיבטים הנקביים בכף הרגל,

שתמיד בשקט שכה מאפיין אותם מספרים לי עלום ומלואו.

מגלים לי אודות תחושת המוגנות שלי, הביטחון שלי ביכולותיי, המצב הרגשי בו אני נתונה, ומה המצב עם יכולת ההכלה שלי...

 

אז מהו הדבר אותו חגגנו היום?

האם רק את ההיבטים הנשיים בחיינו?

רק מחצית מעצמנו? באמת???

 

הרי כשם שמחצית מהווייתנו נקבית, החצי השני הוא זכרי...

האם יכול להתקיים האחד ללא השני?

 

אם אנחנו חוגגות את הנשיות שבנו, עלינו להוקיר ולהודות גם על הצדדים הגבריים שבנו

גבריות מול נשיות? לא!

גבריות ונשיות, הפכים משלימים.

הלוא רק ביחד אנחנו אחת שלמה בריאה ומאוזנת.

 

אנחנו חיות בתקופה של שינוי.

שנים בהן לראשונה אבות מתפקדים כמפרנסים אך גם כהורים ושותפים מלאים בגידול ילדיהם.

 נכון, אנחנו עוד רחוקות מהמקום הרצוי- עוד לא השגנו שוויון בשכר, תקרת הזכוכית לנשים נמוכה משל הייתה לגברים, חופשת לידה עודנה ברובה חופשה לנשים, נשים עדיין מוטרדות ומופלות לרעה במרחב האישי, הציבורי, המקצועי ולצערנו גם ברשת,

!אך אנחנו כל הזמן בדרך... צועדות את דרכנו לשינוי

 

האישה כבר מזמן איננה דמות פסיבית המחכה במערה לגבר שישוב מן הצייד. היא אינה אטית או עצלה. היא מגשימה את עצמה, דואגת לפרנסתה, מתעסקת ברוח ולצד זה דואגת לצאצאיה, למשפחתה, וחושבת על הגשמי- על הבית, המזון, המים או החוגים, השיעורים.

 

האישה של היום נעה בין כל ארבעת האלמנטים שבתוכה.

כשם שכל תא ותא בגופה מכיל את ארבעת היסודות שבטבע – אדמה (החומר ממנו עשוי התא), מים, אש (חילוף חומרים, בעירה פנימית), אוויר (החללים שנמצאים בתוך התא ובין התאים),

כך האישה השלמה ובריאותה היא מין תנועה בין האלמנטים.

והאחד לא בא על חשבון השני, אלא איננו יכול לתפקד כהלכה ללא השני.

 

נכון, עדיין לא פשוט לנו המשחק והתמרון בין כולם.

המציאות שאנו חיות בה דורשת מאיתנו כל הזמן תזוזות והתאמה. אך אם נחשוב על הטבע האנושי נזכר

"שזו המהות שלנו והחזקה, ויש"עת לעבוד ועת לנוח.

 

אז יש זמנים בהם האחד גובר על השני ואז אנחנו מתחילות לחוש ב"חריקות".

כל עוד זה זמני ואנחנו עם "יד על הדופק"זה סימן שאנחנו בחיים, ויש לנו סט מנגנונים שישמרו אותנו באיזון.

אבל לפעמים אנחנו מגזימות- גורעות מן האחד, ומגזימות עם האחר

 ואז מופיעה "מחלה" שהיא האיתות ששהינו יותר מדי זמן בעודף או בחוסר.

 

אז אנחנו מורכבות ושלמות ויש בנו גם וגם וגם וגם.

אבל כך ברא אותנו הטבע.

ואם תראו לי גברים את כפות הרגליים אגלה לכם בסוד שאתם כלל לא שונים, גם אתם בנויים כבני אדם.

 

 

?"אז אולי נחגוג בשנה הבאה את "יום האדם הבינלאומי

יום שכולו חגיגת העצמיות שלנו על כל רבדיה.

 יום בו ניתן את הכס והכבוד לכל החלקים שבנו

 

.ההרמוניה והאיזון בין הנשיות והגבריות שבקרבנו היא העצמי השלם.

הבריאות השלמה.

כשנקבל כולנו, גברים ונשים כאחד, את כלל חלקנו, רק אז יתחולל השינוי האמיתי גם בחברה, תנועה .קדימה שתבוא מבפנים החוצה

Share on Facebook
Please reload