היום הוצפתי מכל עבר בפרסומים אודות חגיגות יום האישה הבינלאומי, הטבות ופינוקים.. ואותי זה זרק למחשבות אודות ההיבטים הנקביים בכף הרגל, שתמיד בשקט שכה מאפיין אותם מספרים לי עלום ומלואו. מגלים לי אודות תחושת המוגנות שלי, הביטחון שלי ביכולותיי, המצב הרגשי בו אני נתונה, ומה המצב עם יכולת ההכלה שלי... אז מהו הדבר אותו חגגנו היום? האם רק את ההיבטים הנשיים בחיינו? רק מחצית מעצמנו? באמת??? הרי כשם שמחצית מהווייתנו נקבית, החצי השני הוא זכרי... האם יכול להתקיים האחד ללא השני? אם אנחנו חו